“שבתו של ישראל היא פרשה תרבותית בפני עצמה. פה השכינה שורה, קדוש היום, קדושה מנוחתו, קדוש ומרום הוא גם העונג, שהוא מביא בכנפיו לעמו יחידו המסוכך בו. את מבחר הסממנים של אוצרות נשמתו לקח העם ודור אחר דור תיבל בהם את המתנה הלאומית שחונן בה – את השבת שלו.”