“בימינו נתפשטה הדעה לבחור בחופש ובחירות ולהתרחק מכל כפייה והכרח (ובלא כפייה) תגדל מאוד הנדבה כפלי כפליים מהדרוש, וכל הנותנים נותנים בלב שלם ובנפש חפצה בלב שלם בלתי כל התאחדות ומעצורים... וגם בזמננו עינינו הרואות בכמה מוסדי צדקה אשר הייתה בהם הערכה (=מיסוי) ... מלאים תלונות וצמצומים... ונגד זה כמה מוסדי צדקה היו בנדבת לבב איש איש כרצונו ונקבץ יותר ויותר מהערך הנדרש ונגמר כל אותו מוסד בתכלית השלום וההשקט.”