“אחרי השחרור חברה צילמה אותי כמה תמונות בפרדס ליד הבית שלה, ושלחנו אותן במייל לכמה סוכנויות. הן מיד הגיבו. הייתי קרוב לחתימה ברוברטו, בקרין מודלס ובסוף הכי התחברתי ללוק. בשבוע שחתמתי היה לי אודישן ראשון לקסטרו, מיד התקבלתי והופעתי על השער של הקטלוג – בתקופה שלא היה פרזנטור מוביל אלא כמה דוגמנים. חוץ מזה עבדתי בהילוך נמוך, עבודות קטנות, צילומי יחסי ציבור, הפקות אופנה בעיתונים. לא הייתי באמת חלק מהתעשייה.”