“הצעיר או הצעירה העכשוויים מעדיפים להתקיים לצד ההתרחשויות. בהשפעת החינוך המגונן שקיבלו, הם כלואים מרצון בתוך המרחב הבטוח. צרור החוויות שלא נחוו הופך אצלם לגן פראי שגדל וצומח מעבר לשמשה של זכוכית משוריינת, בעוד הם מעיפים בו מבט אדיש ומוודאים שלא התגנב פירור גלוטן לצלחת שלהם.”