“אני מרגישה סיפוק כשאני מסיימת שיר, לא אושר. לפעמים אני עובדת על שיר במשך שבועות, לא מרוצה, ולבסוף מוחקת אותו. לא צר לי על משהו שלא טוב בעיניי, ואין לי חיבה מיוחדת לכל מנגינה שכתבתי. יש גם דברים שלא הולכים. כשאני מסיימת שיר יש לי סיפוק עצום, שעשיתי משהו, שיצרתי, אבל לא אושר. כשאני רואה את הנכדה שלי, בת שנתיים וחצי, מחייכת אליי – זה אושר.”