“ 'עד־אנה אשית עצות בנפשי יגון בלבבי יומם' (ספר תהילים, פרק י"ג, פסוק ג) – כל זמן שאני שת עצות בנפשי, הרי בהכרח יגון בלבבי יומם. ורק כשאינני יודע מה לעשות ואיני יודע מפלט אלא בשם יתברך, מיד באה לכך העזרה. וזה סוד כוונת המקווה.”