“ניתוח הנתונים בישראל מצביע, דווקא, על סיכויי פגישה לא מבוטלים של אחאים גנטיים בגיל הנישואין. גם אם נניח מספר של 100 צאצאים מתורם זרע אחד, והרי ידוע כי תורמים לא מעטים הביאו ללידת מספר צאצאים רב יותר בכמה מרכזי פוריות, הסיכוי של הצאצאים הללו, שהם בני שכבת גיל קרובה, להיפגש זה עם זה, גבוהה מאוד. זאת בהתחשב בעובדה שכל נער או נערה בימי התבגרותו ובשנות ה־20 שלו נפגש עם אלפי בני נוער משכבות הגיל הקרובות לו. לכן, במדינה קטנה כישראל, הסיכוי שביניהם יימצא אח גנטי הוא ממשי.”