“בדרך כלל, תודעת האדם היא כדגל המתנפנף אנה ואנה, על פי הכיוון שאליו נושבת הרוח. גם אם אין אנו רוצים לחוש כועסים, או מקנאים, או גלמודים, או מדוכאים, אנו נסחפים על ידי רגשות כגון אלו, כמו גם על ידי מחשבות ועל ידי תחושות גופניות שמתלוות אליהן. אין אנו חופשיים. אין ביכולתנו לזהות בחירות אחרות, אפשרויות אחרות. המטרה של תרגול שימת לב, או שמטהה היא להיות מודעים למודעות. מודעות היא הבסיס.”