“17 שנים חלפו בשדותינו ואני מביטה על המדינה שלנו האהובה ולבי נצבט. לא לילד הזה פיללנו ולא זה היה חזונם של הוגיה ומקימיה ושל אלו שלחמו על עצמאותה ועיצובה – חלמו ולחמו עד מוות. היינו לחברה משוסעת ובלתי סולידרית, חברה שמקדשת ערכי סף וכוחנות. היינו למדינה שכל תשתית הרווחה והבריאות שלה בקריסה. לקינו באטימות ובהרבה אלימות.”