“אנסטסיה, שנדפקה לה האינסטלציה, גדלה שם בערוגות הזבל של ישראל ביתנו, או שמא נאמר – רוסיה ביתנו. משם הייתה הדרך קצרה כדי להציע את אותו חוק המואזין, שבינתיים הפך למיזם משותף ביבי־אנסטסיה, וגם לשימוש הלא־מושכל במים דווקא בתקופת יובש שבה כל טיפה חשובה, הרי ישראל מתייבשת, אבל ממש לא מתביישת. אדוני היושב־ראש, אנסטסיה אחוזת האמוק שפכה כוס מים על עמיתה, ולכן אני אקרא לילד בשמו – כוס אמוק.”