“ואז הרצה לפני משום־מה מזכרונותיו הבאים בזה, שאמנם, לכאורה, לא היו שייכים כל עיקר למה שהתחיל בו. ההרצאה – תחילתה במשפטים בודדים ומגומגמים, שהפרוץ מרובה בהם על העומד, אבל אחר־כך, לאט־לאט, התחילה זולפת בקשר פנימי מספיק למדי.”