“בהיסטוריה שלנו זה קיים. מאדאם פומפדור, מאדאם דו בארי, במאה ה־19 היו הרבה קורטיזנות, אחר כך כל כוכבות הקולנוע – בריז'יט בארדו, מרטין קארול – שהיו נשים שאהבו את האושר, את האהבה, את השמלות היפות. זו לא קלילות, זה טעם ליופי ולהנאה. הן בסך הכול רוצות להיות מאושרות. דרך האושר שלהן, הן גורמות לגברים להיות מאושרים.”