“לולא היינו זוכרים כיצד הגענו לכאן, היינו בטוחים שמדובר ביישוב קטן בארץ זרה ורחוקה. פינלנד, נניח. חדרים נמוכי קומה עשויים עץ אורן בהיר, מוקפים בשבילים קטנים ובמרבדי צבעונים אדומים וגבוהים. במרכז היישוב מסעדה מקומית שבולי עץ גדולים וכבדים מחזקים את קירותיה. אל האוויר הצלול מתגנב סליל עשן – מישהו הפעיל, כנראה, את הסאונה. הילדים, צהובי שיער, רוכבים בלהקות על אופניהם, אך אפילו הם לא מפרים את השקט.”