“היינו ילדים רזים ומלאי עזוז כשהסבירו לנו למה כל הכיתה שלנו צריכה להיות בסיירות ובצנחנים. אבל אחרי שהייתי לוחם ומפקד בצנחנים, בגולני ואחר כך שוב בצנחנים, והבנתי שבגלל טמטום הממלכה אחרי כל מלחמה תבוא עוד אחת, שלא לדבר על השחתת המוסר של חיילי המחסומים במשך ארבעים שנה, עשיתי הכל כדי לנסות להגיע להסכם מדיני-אם לא עם הערבים, לפחות עם עצמי. אחרי שהשמעתי את דעותי הידועות, העבירו אותי להווי הבידור. אם יש דבר נורא יותר מאשר למות בשביל הקיסר זה להצחיק את הקיסר.”