“למה זה קדרתי, לאורו של יום? כי הנה נזכרתי, באמי פתאום. רחקה ממני, נגזלה לעד, לא עוד תקימני, באשר אמעד. שווא אליי צוהלת, שמש זיו ברום. מי עצוב מילד, ילד קט, יתום?" ~ "יתום”