“השירים של בשן, אולי יותר משל כל זמר אחר, הם שירי יום החולין שלנו, ילדי שנות ה־70. שירים שבצלם השקוף והצנוע גדלנו בלי לתת להם קרדיט על כך, שירים שהיו יפים ותמימים ורגילים כמו הילדות שלנו. שירים שהשתלבו בשגרה עד שנהפכו לחלק לא מורגש ממנה.”