“שנות ה־80 היו נפלאות. היינו כמו בסרט 'הלהקה': אוטובוס, דוגמניות שנוסעות מתצוגה לתצוגה, מוטי רייף נגד שלוה בן גל, ועשינו הכול לבד: מאיפור ועד סטיילינג. נוסטלגיה. הייתי הדוגמנית החננה, הרגשתי שאין לי את זה. ומאוד הובכתי. היה לי מזל גדול שהייתי נאה למראה ויכולתי להתפרנס מדוגמנות. זה לא הדוגמניות של היום עם כל האינסטגרם וזה. בשבילי זה היה כרטיס יציאה מחיפה ואמצעי לממן את הלימודים שלי.”