“כל ערב, אותה המתיחות הרבה לפני ההרצאה, אותה ההתפרצות המשונה בשעת ההרצאה ואותה אפסות הכוחות אחריה. ואליבא דאמת הן חי אני בנאומיי כל היום, וכל הלילה. וכל נאום הריהו לי כאילו ראשון.”