“באותה מתינות, אבל בהחלט, עבר בין האנשים, שלא עצרוהו – מתינות מאומצת והחלט שבהליכת ברירה, האומרת להתחמק ממבקשי רעתה אבל לא לעורר תשומת־לבם, ואף־על־פי שכבר התרחק מן האנשים ולבו הוקל במקצת, עוד היה בכל זאת בצעדיו הפקפוק של אי־בטחון מסכנה.”