“כמו שאתה מביט מגבוה עלי ככה גם אתה מתכופף להריח באחוריי. ספוג לח מכל מיני בוז והשפלה כמו נרקומן מועד אתה חוזר למזבלה היותר מצחינה מבין המזבלות, זו המזבלה הגדולה שנקראת בחירות. אתה הלחם של העם, אתה שעשועיו! בשביל עוד מנה שום דבר לא נחשב, אני יודע את זה מניסיוני כמכור. רק שיש ביננו הבדל ברור: הנזק שלי חל רק עלי – שלך על כל הציבור.”