“אני עצמי בכיתי כשהתעצבנתי, ולא הצלחתי להסביר למה אני מתעצבנת בכלל. מאוחר יותר התברר לי שזה תופעה נפוצה בקרב נשים. זעם נחשב ל"לא-נשי", אז דוכאנו אותו עד שיצא מכל גבול. הבנתי שלא לדבר על כך גרם לאמי להרגיש גרוע יותר. זה היה האות הראשון שלי לאמת הזו: דיכאון הוא זעם הפונה פנימה, ולכן נשים twice as likely יותר לסבול מדיכאון. אמי שילמה מחיר גבוה על העובדה שהייתה אוהבת כל כך, אך לא יכלה לעשות הרבה כדי לשנות את המצב. בדרך זו הובילה אותי אל מקום של פעולה שבה היא עצמה מעולם לא יכלה להגיע.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←