“אדם לא רק רוצה שיבינו אותו כשהוא כותב, אלא גם, בוודאות גמורה לא פחות, לא שיבינו אותו. אין זו כלל ועיקר טענה נגד ספר כאשר מישהו מוצא אותו בלתי מובן: ייתכן שדווקא זו הייתה כוונתו של מחברו, ייתכן שהוא לא רצה שיבינו אותו על ידי "כל אחד". תבונה וטעם נעלים, כאשר הם רוצים למסור את מחשבותיהם, תמיד בוחרים את שומעיהם; בבחירתם הם גם סוגרים באותה שעה את מחסומיהם בפני "האחרים". שם מקורם של כל חוקי הסגנון המעודנים יותר: הם מרחיקים בעת ובעונה אחת, הם יוצרים מרחק, הם מונעים "גישה" (מובנות, כפי שאמרנו,) בעוד הם פותחים את אוזניהם של אלה הקרובים להם מבחינה אקוסטית.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←