“כשרוזנצווייג מרבה לדבר על הדיבור האלוהי, ובמיוחד כשהוא קובע שהעולם נברא בדיבור, כוונתו היא שהעולם עוצב עוד לפני שהאדם מתייחס אליו, אלא שהמעשה שעיצב אותו ממשיך בפעולת העיצוב במסגרת המעשה האנושי עצמו, ורק כך מעניק השראה רוחנית ליחידי האדם להמשיך ולהביע את נסיונם בעולם באמצעות צורות הבעה לשוניות יחודיות להם.”