“רוזנצווייג מכנה את ר' יהודה הלוי "האחד הגדול", היונק את חכמתו לא מנוסחאותיה הדוגמאטיות של התודעה הפילוסופית, אלא מדרכי הבנה סגוליות, שבהן קרמה החכמה היהודית עור ועצמות מני דורות. לא מושגים ודוגמות פילוסופיים משמשים כמצע צורני של הגותו, כי אם "דברים, משמעות, תבנית.”