“בגיל העשרים מתחיל כבר תנופה החיים להירד, ויש רק נפש פשוטה מאוד שבה עדיין יש כמה דברים משמעותיים ומשמעותיים בגיל שלושים כמו בגיל עשר. בגיל שלושים, נגן האורגן הוא אדם כבר כמעט נבול, שמנגן באורגן — והיה לו פעם! הסימן הבלתי-נוסף של האנושות חותם על כל הדברים האנונימיים והנעלים שרק הנעורים יכולים להחזיק בהם בהודם האנונימי שלהם. כדור-דן זוהר, מלא בחיוך רומנטי, עובר את כל משייו וצמריו עד שמגלה את המבנה הגולמי של דבר מלאכותי — אה, היד האצילה הזאת! — מחזה, טרגי וקדוש ביותר, הופך לשרשרת של דברי נאום, שנכתבים על ידי גנב האציל הנצחי בשעות הלחות, ומבוצע על ידי אנשים שנפגעים מקרפפות, חולשה, ורגשות גבריים.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←