“הוא צפה בה מספר דקות. משהו התעורר בו, משהו שאינו ניתן להסבר על ידי ריח החום של אחר הצהריים או בהירות הניצחון של האדום. הוא חש באופן עקבי שהיא יפה — ואז פתאום הבין: זה היה מרחקה, לא מרחק נפשי נדיר ויקר, אך עדיין מרחק, גם אם רק ביחידות ארציות. האוויר של הסתיו היה ביניהם, והגגות והקולות הבולטים. אך לשנייה שאינה לחלוטין מוסברת, נטויה כנגד הזמן בצורה מוזרה, רגשו היה קרוב יותר לאדירה מאשר בנשיקה העמוקה ביותר שידע.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←