“אבל תמיד אחרי ההפגזה היית צריך לספור, ולספור מהר, כדי לדעת כמה יורים נשארו לך. בחורף ההוא הוא נפגע שלוש פעמים, אבל כל אלה היו פגיעות בחסד - פגיעות קטנות בבשר, בלי עצמות שבורות - והוא נהיה די בטוח באלמוות האישי שלו כי ידע שהיה אמור להיהרג בהפגזה הכבדה שקדמה תמיד למתקפות. בסופו של דבר הוא נפגע כהוגן ולצמיתות. אף אחת מהפגיעות האחרות לא פגעה בו כמו הפגיעה הגדולה הראשונה. כנראה בגלל אובדן האלמוות, חשב. טוב, מבחינה מסוימת זאת באמת אבדה די גדולה.”