“סרן ברנדו התקדם על סוסו, בוחן את השביל, פניו הרזים רציניים וחמורי סבר. תת-המקלע שלו היה על אוכפו, נח בחיק זרועו השמאלית. רוברט ג'ורדן שכב מאחורי העץ, מתאמץ בכל כוחו ובזהירות רבה להחזיק מעמד ושידיו תהיינה יציבות. הוא חיכה עד שהקצין הגיע לאזור המואר, במקום שבו גבלו עצי האורן הראשונים במורד האחו הירוק. הוא יכול לחוש את הלמות ליבו על מחטי האורן שכיסו את קרקעית היער.”