“כשזה מגיע לדילמות מוסריות ולעניינים של הבחנה בצדק הראוי, אהדתי הטבעית נוטה לעיתים קרובות כל כך לנחות בצדו הנגדי של זה של רוב בני גילי. לפעמים אני תוהה אם אין זה אלא התעוורותה והרשעותה של ליבי שלי. בזמנים אחרים אני תוהה אם אלוהים מחווט חלק מאיתנו כך, כדי שיינתן אחר כך שיח הוגן, כך שהליך הוגן, ישר וללא משוא פנים, יהיה בסופו של דבר סביר יותר שיתקיים. אולי כל זה נחוץ לשם שונות בתפיסה, לשם ויכוח מושכל: שהלב נועד ליצור מעט הטיה בסוגיות מסוימות; זה מול זה, הם שוקלים ומאזנים. כי לא כל הלבבות זהים.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←