“האמונה שלי היא שמוסרית, אלוהים והשטן נמצאים בערך באותו מקום. לפי ההבנה הרווחת של מקור השטן, קדושה חייבת להיות בדם שלו – אבל מתכון מושחת. ההבדל המרכזי הוא שאלוהים מוכן להציע חסד על חטאינו; הוא מתענג על החסד. אלוהים הוא העונשן הקדוש והצודק היחיד של החטא, כן, אבל זה חלק מהסיבה שהענישה לשם הענישה עצמה איננה משהו שהוא אוהב. בעוד שהשטן, כמתלונן, וכפי שנכתב, מחפש בעצם רשות מאלוהים כדי לעונש; הוא, כחוקן מנוסה, מתענג על מציאת עוולות ויפר את המוסר שלו רק כדי לחשוף אי‑מוסר. לכן גם הנשמה האנטי‑דתית וגם הנשמה הדתית האלימה, במודע או בתת‑מודע, ובצער, משבחות את השטן – האוהב הלא‑חוקי של ענישה של אי‑חוקיות, וגם התאורטיקן הגדול ביותר שלנו. הוא אוהב רשע, אבל רק כי הוא אוהב לעונש רשע.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←