“רבים מן הספקנים אכן מתבזבזים לריק. אך הכוונה היא לכך שהם מפנים לשווא את מרצם ללעג כלפי זרם זעיר מסוים של פונדמנטליזם מקראי, זרם היושב כיסא אחד בלבד מן האמונה; הם, הספקנים, אינם יכולים להאמין משום שהם הפונדמנטליסטים המילוליים ביותר: מאלה שחייבים לפרש את הכתובים רק באמצעות מעין כתב מיושן ומת של אי-כשירות אינטלקטואלית. מכל מקום, כך אמור להיות - הכתובים קובעים על עצמם שכל מחשבה וכל פרשנות הן איוולת בלי רוח הקודש - אך מן הצד האחר, כך נראה, באירוניה, שאם אדם סבור כי התנ"ך הוא, במהותו האמיתית, טקסט מיושן, הרי שאינו יודע הרבה על העולם שסביבו ולא על אלה החיים בו. או כך, או שאינו יודע הרבה על מה שהוא אומר ביחס לעולם שסביבו ולאלה החיים בו. כאילו גם הוא מת לעולם, והוא לו. אין בו רוח: הוא יכול אולי להבין את הכתובים רק כמשהו שמת, ולא כעלילת העולם המודרני החיה עד מאוד.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←