“יש את "מרווח הטעות" הזה שאת מאפשרת לו להתקיים במחשבה שלך; את רוצה להעניק לכל דבר את הספק, את רוצה להביט באדם אחר ולומר "אולי נוכל להיות חברים", ובהתחלה זה הכול טוב ויפה, אבל אז את צריכה להגיע לנקודה הזו בחייך, שבה אין לך זמן לחיות בשולי הטעות, ואת צריכה לומר, "אז מה אם יש מרווח טעות שקיים? אני לא חושבת שהאדם הזה ואני נוכל ללכת באותו נתיב יחד, כי היא כזאת, ואני כזאת; עליי לשחרר את עצמי מן הפחד מפני הטעות, מן ה'מה שיכול היה להיות'." את יודעת, לפעמים אנחנו יכולים לפחד כל כך מן ה"מה שיכול היה להיות" עד שאנחנו מחמיצים את כאן ועכשיו! ובסוף מוותרים על מי שאנחנו ועל מה שעושה אותנו מאושרים, ועל מה שאנחנו רוצים ולא רוצים! יש טעות שמתרחשת; כשחיים יותר מדי בשביל ה"מה שיכול היה להיות". מגיע זמן שבו עלייך להעניק לעצמך את הספק! דעי את עצמך. צבעי את שולי הטעות האלה בצבע האהוב עלייך; הפכי אותם לשלך, גרמי להם לעבוד בשבילך, הניחי להם להיות לטובתך!”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←