“הפתגם הישן שלפיו אנשים רוצים רק את מה שאינם יכולים לקבל או את מה שאינם יכולים לאלף — הוא פרימיטיבי לגמרי. ישות ממוצא נעלה תדע באורח אינסטינקטיבי שהחיים על פני האדמה הם סדרה של הזדמנויות, רגעים ומושגים. זה באמת כל מה שיש לך. לכן, כשאתה מוצא אחד מן הדברים האלה והוא גורם לך לבעור, או גורם לך לחוש שלווה פנימית, או גורם לך להביט קדימה ואחורה וכאן בעת ובעונה אחת — אז אתה יודע שעליך להיאחז בו. ואתה נאחז בו בכל סיב של הווייתך. כי בהיאחזות הזו בהזדמנויות וברגעים ובמושגים האלה החיים אכן נחיים. כל סוג אחר של חיים הוא רק in vitro. לא אכפת לי מה פסיכולוגים אומרים היום על האופן שבו פועל המוח האנושי. כי יום אחד הם יגיעו לפסגה הזאת והם יראו את מה שאני רואה והם יביטו בדרכים הישנות כפרימיטיביות. כרחוקות וכחלופות. איננו רוצים את מה שאיננו יכולים לקבל. אנו רוצים לבעור בכל להבה שאליה נכנסנו.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←