“ורדים נקטפים בכל יום, ואומרים להם שיהיה להם טוב יותר אם יימכרו בחנות הפרחים. וכך הם עוברים מידי הקוטף; לידיו של שליח המשלוחים; לידיו של מוכר הפרחים; לידיו של הלקוח; ואז לעיתים קרובות לידיו של מקבל הוורד הסופי. מן השדה, נחתכים במספריים ומועברים מיד ליד. העולם שכח שמותר לוורדים להיות בשדות, העולם שכח את יופיו של הוורד הבלתי-נקטף. הזר זוכה לשבחים וניתן הלאה, אבל הוורדים הפראיים נשכחים. אנשים שכחו מה פירוש “פראי”; הם חושבים שזה אומר משהו אחר לגמרי. הוורד הפראי נשאר ללא מגע, עם שורשים ומתנודד ברוחות האחו. וזהו פראי. אני פראית משום שיש לי שורשים ומשום שאני ללא מגע ומשום שאני רואה דברים שאנשים שכחו. ואני אזכור תמיד— שמותר להיות בלתי-נקטף, שמותר שלא ייגעו בך החושך, שמותר להיות פראי.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←