“אני חושבת שיש כאלה שכותבים על החיים כאילו הם דילוג על המדרכה, חפיסת שוקולד, קערת דובדבנים... הבעיה עם זה היא שבסופו של דבר זה מאכזב אנשים. כי החיים דומים יותר לנסיעה ברכבת התחתית בלונדון; אף פעם אי אפשר באמת לדעת מה יכול לקרות! אבל אז יש אותם אנשים שמביאים קופסת שוקולדים כדי לאכול ברכבת התחתית... אז החיים אינם דילוג על המדרכה, אלא עניין של כוח: "האם אני יכולה להביא את קערת הדובדבנים שלי כדי להתענג עליה בעוד אני עומדת כאן בתעלה?" זה מהות החיים. האם עדיין אפשר להרכיב את משקפי הוורוד שלך בעוד עיניך מלאות דמעות, ולראות הכול בגוונים ורודים? זה הכוח שמזין חיים אמיתיים. האם אתה יכול לחשוב להביא איתך את קופסת השוקולדים הקטנה שלך כשאתה יושב ברכבת התחתית הנוסעת מתחת לרחובות לונדון? כי אתה צריך. כי גם אם אינך מכיר אף אחד, וגם אם אינך יודע מה יקרה אחר כך, אתה צריך שתהיה איתך קופסת השוקולדים שלך. אתה צריך לאכול את קערת הדובדבנים שלך. וזה מה שהחיים הם.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←