“קבלה" היא מילה חשובה מאוד בחיינו. אנשים דוחפים את עצמם אל טירוף ואל מוות כשהם חושבים על התהום הקיימת בין האידיאלים שלהם לבין המציאות האמיתית שבה הם חיים. חייב להיות איזון בין שיפור העצמי והנסיבות של האדם לבין קבלת המציאות. יש ריקוד יפהפה שעל האדם ללמוד, והוא כולל חיבוק של מציאות חייך כפי שהיית מחבק בן זוג לריקוד לטיני על רצפת אולם הנשפים, והנעת בן הזוג הזה (המציאות שלך) בצעדים חינניים, לעבר המקום שבו אתה רוצה להיות ממוקם, על רצפת הריקודים הזאת. אם תרקוד בלי בן זוג (המציאות הנוכחית שלך), תגיע ליעדך ריק. ריק. כלומר, אם בכלל תגיע לשם. אבל כשאתה רוקד עם אותו בן זוג, מחבק ומקבל אותו על כל פגמיו ותכונותיו הגואלות, תוכל לנוע על פני רצפת הריקודים הזאת כאדם מלא ושלם. בכל מקום שבו תעצור בסופו של דבר באולם הנשפים הזה, תעצור שם כאדם שלם, לא כריק. לכן, קבל את הטעויות שנעשו לך ואת הטעויות שעשית. קבל את העובדה שלא גדלת בצורה מושלמת ושאינך מושלם כעת. קבל, חבק, אהוב את האנשים שניתנים לך לאהוב. ואהוב את עצמך בדיוק כפי שאתה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←