“אשתי ואני הוזמנו לארוחת צהריים עם אחד האנשים העשירים ביותר בעולם. הוא היה בן שבעים וחמש. דמעות זלגו על לחייו. אני האדם האומלל ביותר בעולם, הוא אמר. יש לי הכול שכל אדם יכול אי פעם לרצות. אם אני רוצה לנסוע לאן שהוא, יש לי יאכטה פרטית משלי או מטוס פרטי. אבל עמוק בפנים אני אומלל וריק. זמן קצר לאחר מכן פגשתי אדם אחר, שהטיף בכנסייה קטנה בקרבת מקום. הוא היה מלא חיים ושופע חיוניות, והוא אמר לנו: אין לי פרוטה על שמי, אבל אני האדם המאושר ביותר בעולם!”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←