“מצד אחד תמיד שמחתי שאיש כזה נמצא במערכת הצבאית ויכול להשפיע במקומות האלו, אבל גם היה לי ברור שהוא צריך להיות מנהל בית–ספר או איזה מוביל שינויים בחברה הישראלית. אין ספק, בני הוא איש חינוך אמיתי, עמוק וכריזמטי. הוא תמיד נתפס בעיניי כדמות סמכותית - גם בגלל הגובה שלו, שהוסיף הרבה, אבל לא רק. הרבה פעמים הכריזמה של המג"דים נובעת מכך שהחיילים פוחדים מהם, מכך שהם משרים אווירה של 'סכין בין השיניים'. אצל בני היה מאז ומעולם ראש בין השיניים, והראש הוביל. זה היה הסוד שלו כבר אז.”