“אצל נתניהו משחקים לדעתי בערבוביה אידיאולוגיה, תחושה עמוקה שהוא נסיך מ'המשפחה המלכותית' ומהאליטה הירושלמית, לצד חוסר ביטחון ופחד עמוק מהחלטות ומלקיחת אחריות. אין לו ליבה חזקה, אין לו את הגרעין הקשה הזה שאתה יכול להגיד – אתה יודע מה, במצב קיצון, במצב משבר, אני יכול ללכת אחריו, אני יכול לסמוך עליו. רוב הפעמים ראיתי שהוא בעיקר מזגזג, הולך קדימה, הולך אחורה, נמנע מהכרעה ובסוף מושפע מאיזשהו אינטרס רגעי, עכשווי, אופורטוניסטי.”