“כשאנו מבינים את האהבה כרצון להניע את גדילת הרוח שלנו ושל האחר, מתברר שאין אפשרות לדבר על אהבה אם אנחנו פוגעים ומזיקים. אהבה ואלימות לא יכולות להתקיים יחד. אלימות והזנחה, לפי הגדרתן, הם ההפכים של טיפול והדדיות. רובינו מגיעים ממשפחות דיספקציונליות שבהן נלמדנו שאיננו בסדר, שבהן נשפלו, נפגענו מילולית או גופנית, ונזנחנו רגשית – אף על פי שנלמדנו גם להאמין שאנחנו מאוהבים. עבור רוב האנשים, זהו דבר מדאיג מדי כדי לקבל הגדרה של אהבה שתתיר לנו להמשיך ולראות בה אהבה את המשפחות שלנו. רבים מאיתנו צריכים להחזיק בתפיסה של אהבה שמגדירה את האלימות כמקובלת או לפחות מציגה את מה שקרה כאיננו כל כך רע.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←