“אבל עבור דור צעיר יותר של פעילי ימין שמרנים, שעתידים היו עד מהרה לעלות לשלטון... הם היו מאמינים אמיתיים שהתכוונו למה שאמרו, בין אם היה זה "אין מיסים חדשים" או "אנחנו אומה נוצרית". למעשה, עם הדוקטרינות הנוקשות שלהם, סגנון האדמה החרוכה שלהם, ותחושת הקיפוח המוגזמת שלהם, הנהגת הימין השמרני החדשה הזו הזכירה באופן מצמרר כמה ממנהיגי השמאל החדש בשנות השישים. כמו עמיתיהם משמאל, החלוץ החדש הזה של הימין ראה בפוליטיקה מאבק לא רק בין חזונות מדיניות מתחרים, אלא בין טוב לרע. פעילים בשתי המפלגות החלו לפתח מבחני סף, רשימות בדיקה של אורתודוקסיה, והותירו דמוקרט שהטיל ספק בהפלות בודד יותר ויותר, וכל רפובליקני שדגל בבקרת נשק למעשה ננטש. במאבק המניכאי הזה, הפשרה החלה להיראות כחולשה, כמשהו שיש להעניש עליו או לטהר אותו. היית איתנו או שהיית נגדנו. היית חייב לבחור צדדים.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←