“כמובן שאני זקוק לך. אני משתגע כשאני רואה אותך. את יכולה לעשות בי כמעט כל דבר שתרצי. זה מה שאת רוצה לשמוע? כמעט, דומיניק. והדברים שלא היית יכולה להכריח אותי לעשות — היית יכולה להעביר אותי גיהינום אם היית דורשת אותם ואני הייתי חייב לסרב לך, כפי שאעשה. גיהינום מוחלט, דומיניק. זה משמח אותך? למה את רוצה לדעת אם את שולטת בי? זה כל כך פשוט. כמובן שכן. כל כולי שאפשר לשלוט בו. לעולם לא תדרשי דבר אחר. אבל את רוצה לדעת אם תוכלי לגרום לי לסבול. תוכלי. אז מה? המילים לא נשמעו כמו כניעה, משום שלא נקרעו ממנו, אלא הוכרו בפשטות וברצון. היא לא חשה שום ריגוש של כיבוש; היא חשה עצמה שייכת יותר מתמיד, בידי גבר שיכול לומר דברים כאלה, לדעת שהם אמת, ובכל זאת להישאר נשלט ושולט — כפי שרצתה שיישאר.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←