“האושר היה האחריות שחששת מפניה, הוא דרש את סוג המשמעת הרציונלית שלא הערכת את עצמך די הצורך כדי לקבל עליך - והקמילה החרדה של ימיך היא המצבה להתחמקותך מן הידיעה שאין תחליף מוסרי לאושר, שאין פחדן נתעב יותר מן האיש שערק מן הקרב על שמחתו, מפחד לטעון את זכותו לקיום, חסר את האומץ ואת הנאמנות לחיים של ציפור או של פרח הנושאים פניהם אל השמש. השלך מעליך את הסחבות המגינות של אותו חטא שקראת לו מידה טובה: ענווה - למד להעריך את עצמך, כלומר: להילחם על אושרך - וכאשר תלמד שגאווה היא סך כל המידות הטובות, תלמד לחיות כאדם.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←