“הפסימיות של שופנהאואר נעוצה במטאפיזיקה של הרצון... הטרגיות בקיום מתבטאת באמונת השווא לפיה אם נכבוש את היעד המקווה נגיע אל המנוחה מבלי להתחשב בכך שמעבר לפינה מצוי אובייקט התשוקה הבא. עצם ההשתוקקות נעוצה בחיים עצמם.”

ארתור שופנהאואר (1788–1860) היה פילוסוף גרמני ידוע בזכות עבודתו "העולם כרצון וכתצורה", בה טען כי רצון האדם הוא מקור הסבל האנושי. תפיסתו הפסימית והדגש שלו על הכוחות האירציונליים הנושאים את ההתנהגות האנושית השפיעו על מחשבים מאוחרים יותר בפילוסופיה, בספרות ובפסיכולוגיה. רעיונותיו ממשיכים להיקוטב ונאמרו רבות בשל הבנות החדות והמעוררות שלהם על מצב האדם.