“יותר משביקש להסביר את ההחלטה ולשאת חן, הוא עמד על ביצועה - גם כשישבנו על סף דמעות מול אותם אנשים שהחלטנו על פינויים מבתיהם. ואין כמו שרון שידע משמעות של אחיזה בקרקע מהי - והחליט שמוכרחים לפנות. אלה היו ימים של החלטות שאין דרך לקבלם אלה בשכנוע עמוק שהבגידה בייעוד היא התעלמות מהידיעה הפנימית העמוקה שלהיעדר עשייה ומחדל מול מציאות ותהליכים משתנים יהיה מחיר לאומי כבד בעתיד, גם אם לא ירגישו בכך עכשיו. ימים בהם נדרשה ממנהיג התעלמות מהמחיר הפוליטי המיידי שישלם”