“נושאת את נשמת הסרט על כתפיה הענוגות. שחקניות אחרות היו הופכות את הדמות הרומנטית-דרמטית-מזמרת שלה להתקף סכרת. אדמס הופכת את "מכושפת" לסרט שמתאהבים בו, נכנעים לו, וסולחים לו על מגרעותיו המורגשות ועל סופו הנוח מדי.”