“הגאונים הדתיים של כל הדורות נבדלו בתחושה דתית מסוג זה, שאינה מכירה שום דוגמה ואף לא אלוהים שנתפס בדמות האדם; כך שלא יכולה להיות כנסייה שתורותיה המרכזיות מבוססות עליה. לפיכך, דווקא בין הכופרים של כל תקופה אנו מוצאים אנשים שהיו מלאים בסוג העליון הזה של תחושה דתית, ובמקרים רבים נחשבו בידי בני דורם לאתאיסטים, ולעיתים גם לקדושים. במבט כזה, אנשים כמו דמוקריטוס, פרנציסקוס מאסיזי וספינוזה קרובים מאוד זה לזה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←