“התורה הגלית של האור המשתמשת בפונקציות מרחביות רציפות, הוכיחה את מלוא יכולתה בתיאור התופעות האופטיות הטהורות ואין להניח שתוחלף אי פעם על ידי תורה אחרת. אולם יש לזכור שהתצפיות האופטיות מתייחסות לממוצעים זמניים; ולא לערכים של רגע מסוים, ולמרות אישורה השלם של תורת העקיפה, ההחזרה, השבירה, הנפיצה וכו' על ידי הניסוי, הרי יתכן שתורת האור המשתמשת בפונקציות מרחביות רציפות תביא לידי סתירות עם הניסיון כשמפעילים אותה לגבי התופעות של יצירת אור ובליעת אור.”