“דמיין שאתה מתווכח עם בן/בת זוגך. המתח גורם למערכת הלימבית לפעול במלוא העוצמה ואתה מוצף בהורמוני לחץ כמו קורטיזול ואדרנלין. הרמות הגבוהות של הכימיקלים האלו גורמות לך לכעס עז, ואתה מתפרץ לפני השותף/ה באומרך: "הלוואי שתמות, כדי שאוכל לקבל קצת שקט בחיי". בגלל המערכת הלימבית הפעילה, האזור הפרה‑פרונטלי מאבד את היכולת לקבל החלטה נכונה ואתה משמיע מילים קשות שיכולות להרוס את הקשר. במילים פשוטות, חוסר היציבות המנטלית שלך לקח ממך את הרצון החופשי לקבל החלטה נכונה. אחרי שהוויכוח נגמר ואתה נרגע, רמות ההורמונים חוזרות לנורמל והמצב הרוחני שלך מתייצב. אז האזור הפרה‑פרונטלי מתחיל לנתח את השיחה המתפוצצת, פעילות בריאה של הלוב הקידמי גורמת לך להרגיש אשמה. המוח מבין שעשית משהו רע, ולכן אתה מחליט להתנצל ולפצות את השותף/ה, לא משנה כמה מאמץ זה ידרוש, כי האזור הפרה‑פרונטלי מציע שהזהו הצעד הבריא ביותר לחיים האישיים שלך. מכאן אפשר לראות שהחופש הרצון אינו קבוע – הוא משתנה לפי בריאות המוח. חוסר יציבות או מחלה נפשית משבשת את החופש הרצון, וככל שהלוב הקידמי בריא יותר, כך אפשר לקבל החלטות טובות יותר. הדרך היעילה ביותר לשמור על הלוב הקידמי בריא היא לתרגל מדיטציה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←