Zhang Ziyi

“הגברים הם שונים לחלוטין; כאשר הם מאוהבים הם עלולים לתנות אהבים עם נערות אחרות.”

“כיום סין פתוחה לחלוטין בפני העולם... האינטרנט מאוד מפותח ואנו מקבלים חדשות מן העולם כולו.”

“אינני מעוניינת בפוליטיקה וזה רחוק מאוד ממני, אבל אם תהיה מלחמה או יקרה אסון כלשהו, הייתי רוצה לדעת מה קורה.”

“יכולתי לעשות סרטים רבים בהוליווד; אחרי הסרט 'נמר, דרקון' קיבלתי הצעות רבות אך דחיתי את כולן בגלל שהיו כרוכות בתפקידים של קורבנות – ילדות שנמכרו לאמריקה כדי לשמש כאישה וכיוצא בזה. אני יודעת כי יש בכוחי להגיע עמוק יותר ולקחת על עצמי תפקידים מקוריים יותר.”

“בפעמים הראשונות שבהן אני מתבוננת בסרט, בדרך כלל אני חושבת היכן הייתי, מי היה לידי, מה עשינו וכן הלאה. אבל, אחרי שאני מתחילה להתרכז בסרט עצמו, הוא נוגע ללבי.”

“אנו עדיין עובדים על הפרטים, אך אהיה מאושרת לשחק בסרט זה. הבעיה כרגע היא שיש לי לוח זמנים עמוס מדי. צילומו של הסרט הוארך בחודש ימים, אך עליי להיות בארצות הברית ב־20 בדצמבר.”

“הרצון לשחק בסרט מערבי לא יקדם אותי כלל, אלא אם כן תהיה לי הזדמנות; ואם תהיה הזדמנות כזאת, שום שחקן לא יוותר עליה.”

“אין הם רוצים להודות בעובדה שהיקזתי את דמי, היזלתי את דמעותיי ושילמתי מחיר כה יקר כדי לזכות בהצלחה; וזה גורם לי להיות מאוד עצובה.”

“ישנם שחקנים שהקדישו עשרים שנה למשחק, ועדיין לא הגיעו למה שהגעתי כה מהר. לכן, אני חושבת כי דרך הפעולה היחידה שלי היא לעבוד קשה ככל האפשר, לא רק למען הסרט, אלא גם להוכיח לאנשים אלה את כישרונותיי.”

“כרגיל, כאשר מישהו נבחר למלא תפקיד ראשי בסרט, השחקן או השחקנית כבר בנו את הרפרטואר שלהם, וכל אחד יודע את אשר הם מסוגלים לבצע.”

“כמובן, הייתי רוצה להמשיך ולעבוד עם במאים גדולים אלה, מפני שבכל פעם שעבדתי איתם רכשתי ניסיון עצום כשחקנית. לכל במאי יש דרך משלו כדי לדחוף אותך קדימה ולפתח את כישרונותיך.”

“רוב האנשים מבלים את חייהם בחיפוש אחר תפקיד מתאים, ואחרים אינם זוכים מעולם לעסוק במשהו שימלא את חייהם בתוכן.”

“חששתי כי עבודתי לא תשביע את רצונו של הבמאי, ולכן עבדתי קשה ככל שיכולתי כדי לזכות באמונו. כי הזדמנות כזאת מקבלים רק פעם אחת בחיים.”

“במשחק מצאתי משהו המתאים לי באופן מושלם, וזה נדיר לחלוטין.”

“אחרי שאלמד יותר אנגלית, אעבוד קשה ואעשה עוד סרטים.”

“האווירה בבית הספר הייתה מאוד תחרותית; נערות צעירות התחרו זו בזו בכל יום על מעמד ועל מנהיגות, ורצו למצוא חן בעיניהם של המורים. אך אני שנאתי זאת.”

“רציתי לברוח, אבל ידעתי שלא אוכל לעזוב את בית הספר, וכאשר אמי קראה בשמי, יצאתי ממקום מחבואי.”

“ברחתי מבית הספר כאשר הייתי בת שלוש־עשרה; איש לא היה מסוגל למצוא אותי והם קראו למשטרה. פשוט התחבאתי בין העשבים שליד בית הספר ונרדמתי.”